ביטקוין

הגיע הזמן להבין - מה זה ביטקוין!​

תעודת הזהות של הביטקוין:

סימול: Bitcoin – BTC 
תאריך לידה: 03.01.2009
הורים: סאטושי נקמוטו
תעודת לידה: https://bitcoin.org/bitcoin.pdf
מנגנון הסכמה: הוכחת העבודה (Proof of Work)
סך מטבעות ביטקוין שיווצרו אי פעם: 21,000,000
יחידת מידה קטנה: סאשוטיז (Satoshis)

ביטקוין, מה הוא אומר?

אני מטבע נדיר, יש לי מלאי מוגבל (כ-21 מיליון שתהליך כרייתם יסתיים בשנת 2140). ובנוסף, בתהליך הכרייה צריך להשקיע אנרגית מחשוב אדירה בכדי לפצח את המשוואה המתאימה.

• אני מטבע שלא מחובר לאף מדינה, לא נתון בידי אף ממשלה ולא מנוהל ע"י אף ארגון – חוץ מההסכמה הכללית של משתמשיי, שחוקיי הרשת מוצגים בשקיפות מלאה לכל.

כתוב בקוד פתוח – מפתחי תוכנה המעודדים את רעיון הקוד הפתוח מאמינים שע"י נתינת גישה למתכנתים בעלי עניין לערוך את קוד המקור של המוצרים (אפליקציות).

מנוהל בקונצנזוס ע"י המשתמשים.

• תהליך הכרייה יוצר מטבעות ביטקוין חדשים, הביטקוין מונפק באופן קבוע וידוע מראש כך שאין חשש להדפסות יתר של כספים כפי שראינו במשברים בשנים האחרונות.

אני מאפשר לכל אחד עם גישה לאינטרנט להיות חלק מהכלכלה שלו. הידעתם שכמות האנשים ללא חשבון בנק עומדת על כ 1.7 מיליארד?

• הביטקוין עובד 24/7 כך שבכל שעה ובכל מקום עם חיבור לאינטרנט, נוכל להעביר ביטקוין מכתובת אחת לשנייה.

אחרי שהבנו בקצרה מה אומר הביטקוין, בואו נצלול קצת יותר לעומק:

הקדמה:
ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שהומצא בשנת 2009, ע״י אדם או קבוצה בשם סאטושי נקמוטו – שזהותם אינה ידועה. 
מטבע הביטקוין הינו מטבע מבוזר, כלומר, שאינו נשלט על ידי אף גוף, ממשלה, תאגיד או חברה. הביטקוין נוצר כתגובה למשבר הפיננסי של שנת 2008, שהדגיש את הפגמים של המערכת הפיננסית המסורתית. המטרה העיקרית שלשמה הביטקוין נוצר הייתה ליצור מערכת תשלומים חדשה ומבוזרת, שלא נתונה לשליטה של אף גוף מרכזי – תוך כדי שהיא מאובטחת, מוגנת ומנוהלת בהסכמה ע״י כלל המשתתפים של הרשת.

בריף היסטוריה קצר:

2009: הביטקוין נוצר על ידי סאטושי נקמוטו, אשר פרסם את ׳הנייר הלבן׳ המתאר את המטבע והטכנולוגיה הבסיסית שלו.

2010: עסקת הביטקוין הראשונה (המתועדת) מתרחשת, שבה בחור צעיר השתמש בכ-10,000 ביטקוין לרכישת שתי פיצות.

2011: מחיר הביטקוין מגיע לראשונה ל-$1.

2013: מחיר הביטקוין מגיע לראשונה ל-1,000$.

2017: מחיר הביטקוין מגיע ל-20,000 דולר, ולאחר מכן יורד בחזרה לכ-3,000 דולר.

2021: מחיר הביטקוין מגיע לשיא של כ-69,000 דולר. לאחר מכן יורד ל15,500 דולר ונכנס לשוק דובי.

2024: לראשונה בהיסטוריה הרשות לניירות ערך בארה״ב אישרה הנפקת קרנות למסחר בביטקוין ספוט (Spot Bitcoin ETF). בעקבות האישור ביטקוין מגיע לשיא של 73,000 דולר זמן קצר אחרי.

Original
Modified

כריית ביטקוין ואירוע חצייה:

מה זה כריית ביטקוין ואירוע חצייה (Halving)?
כריית ביטקוין היא תהליך שבו מתווספים למערכת מטבעות חדשים, כמו בתהליך כריית יהלומים וזהב. כריית ביטקוין דורשת השקעת כוח ואנרגיה רבים. ההבדל בין כריית ביטקוין לזהב הוא שלא תצטרכו לעבוד באתר חפירה או לרדת למנהרות, תהליך כריית הביטקוין הינו תהליך דיגיטילי בלבד.
כדי לכרות ביטקוין, תצטרכו להשתמש במכשירים בעלי כוח עיבוד גבוה. השיטה הנפוצה ביותר היא בניית מערכת כרייה המורכבת מאוסף של כרטיסי מסך שמחוברים לאינטרנט והספקת חשמל, ובעת חיבורם לרשת הבלוקצ׳יין ולתוכנת הכרייה – מכשירים אלו פותרים פעולות מתמטיות מסובכות ובכך מאשרים את הפעולות שמתבצעות על גבי הרשת. 

אז איך זה עובד?

•  יצירה של מטבעות חדשים: מטבעות הפיאט (דולר, שקל וכו) שאנו משתמשים בהם מדי יום מודפסים ומונפקים על ידי בנקים מרכזיים, אך מטבעות הביטקוין מונפקים אחרת. האופי המבוזר של הביטקוין אומר שהוא לא צריך שום גוף שלטוני או סמכות גבוהה בכדי להפעיל את המערכות והפעולות שלו. במקום זאת, כורי הביטקוין משתמשים בכוחות המחשוב של מכונות הכרייה כדי לפתור בעיות מתמטיות. ברגע שהם פותרים את החידות החישוביות הללו, כורי ביטקוין מתוגמלים במטבעות ביטקוין חדשים.

•  אישור העסקאות ברשת: מכשירי הכרייה מאשרים עסקאות ברשת על ידי מענה לבעיות חישוביות מורכבות. החלק המעניין הוא שהעסקאות הללו אינן מאומתות אחת אחת. הכורים מחברים את העסקאות יחד ב"בלוקים" ומוסיפים אותם לרשת ציבורית בשם בלוקצ'יין.

•  תגמול לכורים: הכורים מתוגמלים בשתי דרכים – הם מתוגמלים בכמות מטבעות כשנסגר בלוק ובכך מקבלים את "תגמול הבלוק" (שכרגע עומד על 6.25 מטבעות) ובנוסף מקבלים גם תשלום מעמלות הרשת שהמשתמשים משלמים.

•  אירוע חצייה – Halving: על כל 210,000 בלוקים שנכרו, מספר המטבעות שמקבלים הכורים עבור הוספה ואימות של עסקאות ברשת נחתך בחצי. אירוע זה, המכונה ׳חציית ביטקוין׳ (Halving). מהתגמול של 50 מטבעות ביטקוין לבלוק בתחילת דרכה של הרשת, הכורים מקבלים כעת 6.25  מטבעות ביטקוין  לכל בלוק שנכרה. חצייה זו מתרחשת פעם בארבע שנים ותימשך עד שכל ה- 21 מיליון המטבעות ייכרו.

•  אבטחת הרשת: כאשר כורים מאשרים עסקאות, הם הופכים את כל רשת הביטקוין לחזקה ומאובטחת יותר. משמע שהאפשרות לפריצה הופכת למסובכת וכמעט בלתי אפשרית עבור התוקפים לשנות נתונים של עסקה לאחר שידורה ברשת.

מה הוא כוח כרייה (Hash Rate)?

בלי להכנס לפרטים טכניים מידי, נבין בקצרה מה זה Hash, בעברית – ׳גיבוב׳.

עולם הקריפטו מורכב בבסיסו מהצפנות קריפטוגרפיות, הפונקציה יוצרת בעיה מתמטית מורכבת אותה הכורים של הרשת פותרים במידה והרשת עובדת על מנגנון ׳הוכחת העבודה׳ (PoW) ובמנגנון ׳הוכחת ההחזקה׳ (PoS) הפונקציה נפתרת ע״י המאמתים של הרשת.

דוגמא נפוצה לפונקציית גיבוב קריפטוגרפית היא הפונקציה שלוקחת את המפתחות הפרטיים שלנו, המילים שמגבות לנו את הארנק (בדר״כ סדרה של 12 או 24 מילים) והופכת אותה לסדרה ארוכה של אותיות ומספרים, שממנה נגזרות הכתובות הציבוריות שלנו ובכך מצפינה את המפתח שלנו לארנק. לפונקציה שימושים נוספים כגון אבטחת העסקאות ברשת ואימותן, חתימות דיגיטליות ועוד.

בואו נחזור לשיעור כוח הכרייה (Hash Rate), שיעור זה מתייחס לכמות כוח המחשוב והתהליכים התורמים לרשת באמצעות פעולה הכרייה. ברשת הביטקוין פועלים כורים, הכורים מבצעים פעולות מחשוב ופותרים את פונקציית הגיבוב שהזכרנו קודם.

כאשר אדם שולח ביטקוין מהארנק שלו לארנק אחר, ההעברה יוצרת פונקציית גיבוב המורכבת מפרמטרים שונים כגון כתובות הנמען והשולח, כמות המטבעות שנשלחים ועוד. ברגע שהפונקציה נפתרת, הפתרון מקבל אישורים נוספים ע״י עוד כורים ובסוף התהליך ההעברה מאושרת ונחתמת בתוך בלוק, שנסגר כל עשר דקות עם אלפי העברות בתוכו שמכילות פונקציות גיבוב.

שיעור כוח הכרייה הוא גם מדד מרכזי לאבטחת הרשת, ככל שכוח הכרייה הפותר פונקציות גיבוב גדולות יותר, ככה האבטחה ברשת עולה. משמע, ככל שיהיו יותר מכונות כרייה אשר ינסו לפתור פונקציות גיבוב ובכך להיות מתוגמלים במטבעות ביטקוין, כך שיעור כוח הכרייה יגדל ויהיה קשה יותר לפתור את הפונקציה. 

אחרי שהבנו קצת איך ביטקוין עובד – האם אפשר לעצור את רשת הביטקוין?

אפילו גוגל, ג׳מיני (כלי AI של גוגל) ו-ChatGPT יודעים – אי אפשר לעצור את רשת הביטקוין: שאלנו את גוגל, ג׳מיני וג׳יפיטי את השאלה הבאה – האם אפשר לעצור את רשת הביטקוין?

כולם ענו פה אחד – שלא. להלן התשובות של כל חיפוש:

• גוגל – ״כדי שתהיה אפשרות לעצור את רשת הביטקוין כל ממשלה בעולם תצטרך לתאם בו זמנית מהלך שיסגור את האינטרנט בכל מקום בעולם ולשמור אותו כבוי לנצח. אפילו בתרחיש בלתי סביר זה – ניתן יהיה לתקשר עם רשת הביטקוין באמצעות אותות רדיו ורשתות לוקאליות.״

• ג׳מיני – ״ממשלות לא יוכלו לסגור לחלוטין את רשת הביטקוין בגלל אופיו המבוזר. הרשת מפוזרת על פני מחשבים ברחבי העולם, ואין נקודת כשל אחת. להלן פירוט מדוע זה קשה: ביזור: בניגוד לבנקים, לביטקוין אין ישות מרכזית. אז, ממשלות לא יכולות לסגור שרת או ישות כלשהי כדי לכבות את הרשת. בנוסף, הרשת של ביטקוין מפוזרת על פני מחשבים ברחבי העולם. כדי לעצור את הרשת, כל הממשלות יצטרכו להסכים ולנקוט בצעדים כמעט בלתי אפשריים כמו כיבוי מוחלט של האינטרנט.״

• צ׳אט ג׳יפיטי – ״בעוד שממשלות יכולות לווסת או להגביל את השימוש בביטקוין בגבולותיהן, עצירתו המוחלטת היא מאתגרת ביותר בשל אופיו המבוזר והגלובלי. ממשלות יכולות להקשות על אנשים להשתמש בביטקוין, במיוחד באמצעות מערכות בנקאיות ופיננסיות, אבל אכיפת איסור מוחלט היא מסובכת. משתמשים יכולים לעתים קרובות למצוא דרכים לעקוף הגבלות, והטבע הבינלאומי וחסר הגבולות של הביטקוין דורש רמה של שיתוף פעולה גלובלי שקשה להשיג.״

אז.. שמרו לכם את התשובות ושלחו אותן לאלו שטוענים שממשלות/גופים בינלאומיים יכולים ״לסגור״ את רשת הביטקוין.

בואו נמשיך ונפריך טענה נוספת – ״ביטקוין לא מגובה בדבר״: 

הפרכת הטענה מגיעה בעקבות פוסטים חוזרים של ״מתנגדי״ הביטקוין (או יותר נכון הרעיון שעומד מאחוריו) והקריפטו ככלל, שהמטבע אינו מגובה בשום דבר בעל ערך ממשי וערכו עתיד ליפול ל-0 (חזון אחרית הימים שאנחנו שומעים 15 שנים ברצף). החלטנו להפריח את הטענה ולהסביר את הגרף המוצג בתמונה: 

Bitcoin hash rate

אז מה כן עומד מאחורי רשת הביטקוין ומגבה אותה?

• כוח חישוב: בתמונה ניתן לראות שכוח החישוב של רשת הביטקוין כולה הגיעה לשיא של 500 אקסה האש (Exahash) לשניה. כוח החישוב הינו מדד ישיר שמייצג את הכמות העצומה של משאביים מחשוביים ברחבי העולם הפותרים בעיות מתמטיות מורכבות ותורמים לאבטחת הרשת ותפקודה. 

• השקעה של הון ואנרגיה: כוח החישוב הגובר לאורך זמן מצביע באופן ישיר על השקעת אנרגיה ומשאבים רבים, לכורים יש עלויות משמעותיות במונחים של חומרה וחשמל. השקעה זו של אלפי כורים ברחבי העולם משקפת אמונה חזקה בערכו ובפוטנציאל של הביטקוין. 

• אפקט הרשת: קצב גיבוב הנמצא במגמת עלייה כפי שהגרף מציג מצביע על אפקט רישתי שגובר ככל שהזמן עובר, יותר אנשים משתמשים בביטקוין ויותר כורים מצטרפים לכוח הכרייה. בצורה זו הרשת הופכת לבעלת ערך רב באבטחת הנכס מהבודדים בעולם שמאפשר לאדם לשמור על הונו בצורה ישירה ללא התערבות של אף גורם צד שלישי. 

לסיכום, בעוד שהביטקוין אינו נכס פיזי שאפשר לחוש ביד, הוא מגובה ע״י כוח מחשוב רב, עקרונות מתמטיים בלתי ניתנים לשינוי ואינו מנוהל ע״י אף גורם צד שלישי. ולחשוב שכל זה התחיל מפרסום ׳הדף הלבן׳ שהוביל לאמונה ליצירת שינוי תפיסתי על מהות הכסף ומי שמנהל אותו – שאותו הוליד.ה לעולם הדמות האנונימית סאטושי נאקמוטו. 

הכירו את מטבע הביטקוין - שאלות נפוצות:

מאמרים בתחום הקריפטו

מגוון מאמרים וכתבות על עולם הקריפטו, מוזמנים לקרוא!

תמונה של מטבע ביטקוין בצורת בנק, התמונה היא קישור לעמוד מאמר בנושא האם ביטקוין זה לפושעים בלבד?

׳קריפטו זה לפושעים בלבד׳ – כמה באמת משתמשים בביטקוין ומטבעות נוספים לשימושים לא חוקיים?

ביטקוין, המטבע הקריפטוגרפי הפופולרי הראשון והגדול ביותר בשוק הקריפטו, זכה הן לפופולריות והן לשמצה מאז הצגתו לעולם בשנת 2009. אמנם זה נכון שמטבע הביטקוין ומטבעות נוספים אחריו שימשו לפעילות בלתי חוקית, אך חשוב לשים זאת בהקשר לשימוש הכולל שלו ולאופי הפשעים הפיננסיים בכלל.
תמונה של מטבע ביטקוין, התמונה היא קישור לעמוד מאמר בנושא השפעות מקרו כלכליות בשוק

ביטקוין והשפעתו הפוטנציאלית בגזרה המקרו-כלכלית:

ביטקוין, מטבע הקריפטו הראשון והבולט בעולם, חווה בשנים האחרונות צמיחה אדירה במחיר ובאימוץ, שובה את תשומת ליבם של משקיעים רבים ומעורר לא מעט ויכוחים נוקבים בעולם הכלכלה והטכנולוגיה. אחד ההיבטים המסקרנים ביותר של עלייתו הוא השפעתו הפוטנציאלית על המקרו-כלכלה העולמית. ככל שהפופולריות של עולם הקריפטו ממשיכה לגדול, כך גם גדל הצורך בשיטות אחסון שונות ואמצעי אבטחה בכדי להגן על אותם מטבעות ונכסים. השימוש במספר מפתחות פרטיים בארנקים מרובי חתימות מספק שכבת אבטחה נוספת עבור אותם מטבעות דיגיטליים ומבטל את הסיכון של נקודת כשל בודדת הקשורה בשמירה וקיום של מפתח פרטי אחד.
תמונה של ״ארנק״ ביטקוין, התמונה היא קישור לעמוד מאמר בנושא מה זה חתימות מרובות (multisig)

הגיע הזמן להבין – מה זה ארנק מרובה חתימות (Multisig)?

ארנק מרובה חתימות, הידוע בדרך כלל כ-Multisig או ׳ארנק משותף׳, הוא ארנק דיגיטלי שכפי שהשם מרמז, דורש מספר חתימות (2 ומעלה) בכדי לבצע בו עסקאות. ארנק Multisig משתמש במספר מפתחות פרטיים בכדי שיוכלו לגשת או להעביר ממנו נכסים. ככל שהפופולריות של עולם הקריפטו ממשיכה לגדול, כך גם גדל הצורך בשיטות אחסון שונות ואמצעי אבטחה בכדי להגן על אותם מטבעות ונכסים. השימוש במספר מפתחות פרטיים בארנקים מרובי חתימות מספק שכבת אבטחה נוספת עבור אותם מטבעות דיגיטליים ומבטל את הסיכון של נקודת כשל בודדת הקשורה בשמירה וקיום של מפתח פרטי אחד.
תמונה של מטבע ביטקוין, התמונה היא קישור לעמוד מאמר בנושא החידושים הטכנולוגיים שהובילו ליצירת הביטקוין

החידושים הטכנולוגיים שהובילו ליצירת הביטקוין:

ביטקוין היה המצאה מהפכנית שהציגה מספר מושגים חדשים לעולם. עם זאת, הוא לא היה הניסיון הראשון ליצור מטבע דיגיטלי. היו הרבה מטבעות דיגיטליים אחרים שפותחו עוד לפני הביטקוין, אבל אף אחד מהם לא הצליח באותו קנה מידה

מילון מונחים

נלמד להכיר טוב יותר את עולם ההשקעות

כתבו עלינו

כתבות ממיטב המומחים בתחום כותבים על הוריזון אלטשולר שחם ועל קריפטו

אילן שטרק, מנכ"ל הוריזון, כבר מתמודד עם לא מעט אתגרים. מה מייחד אותה לעומת החברות האחרות,
האם המרווח שהיא מעניקה חשוב לא פחות מגובה העמלות וגם: המלצה לסוחר הקריפטו המתחיל.

insiders logo

בפרק: שי בדיחי מראיין את אילן שטרק מנכ״ל הוריזון מבית אלטשולר שחם על ארנקים דיגיטליים.

10/10/2021
yeda shave kesef logo
כל המאמרים נטענו
טען עוד